מסכים מלווים אותנו כמעט בכל מקום, החל ממכשיר הטלוויזיה שבסלון ועד לסמארטפון האישי. לבני הגיל השלישי נדרש אמנם זמן הסתגלות אל המכשירים החדשים, אולם בשנים האחרונות רבים מהם הפכו למשתמשים מובילים. הם משוחחים עם בני המשפחה בוואטסאפ, מאתרים מתכונים ברשת, משלימים סדרות ובודקים מה מתחדש בפייסבוק. מנגד, במקרים מסוימים עלולים בני הגיל המבוגר להגזים בכמות השעות שהם מעבירים מול הפלטפורמות האהובות עליהם, מצב שמתבטא בתופעות כמו התמכרות לסמארטפון או התמכרות לרשתות החברתיות. 

מה זו התמכרות למסכים?

עבור האוכלוסייה המבוגרת, מסכים מהווים דרך נוספת לתקשורת, הסחת דעת מאתגרי היומיום ושמירת קשר עם העולם, בצורה שלא הייתה זמינה בעבר ויכולה להועיל כעת. רבים מהמשתמשים מנצלים את המסכים לחיוב, מתקינים אפליקציות למבוגרים, יוצרים קשרים וירטואליים ומצליחים להעביר את הזמן בנעימים. עם זאת, אם ניכר שהפעילויות הללו באות על חשבון פעילות פיזית, יציאה מהבית או יצירת קשרים בין-אישיים בעולם שמחוץ למסך, מדובר בבעיה שחשוב לטפל בה. 

התמכרות למסכים היא למעשה שימוש עודף בטלוויזיה, בטלפון הנייד, במחשב ובכל מסך אחר, באופן שמשפיע על ההתנהגות ועל סדר היום. התמכרות לפלאפון למשל, תתבטא בחוסר יכולת להתנהל בלעדיו, קושי להתרחק ממנו וצורך לבדוק התראות ועדכונים ללא הפסקה. 

כיצד מטפלים בהתמכרויות למסכים?

הטיפול בהתמכרות למסכים צריך לשלב בין העלאת המודעות לבעיה ולהשלכותיה על הבריאות, לצד היכרות עם חלופות שמתאימות לבני הגיל המבוגר. התמכרות לטלוויזיה לדוגמה, יכולה להיות תוצר של בדידות, שעמום או קושי באיתור פעילויות מתאימות מחוץ לבית. מציאת חוגים ומסגרות רלוונטיות ומאתגרות כמו הרצאות, שיעורי ריקודים למבוגרים וכל אינטראקציה אחרת עם אנשים חדשים, תאפשר להפחית בזמן מול המסך, לשפר את מצב הרוח, ליצור קשרים חדשים וכדומה.

איזה מענה מספק דיור מוגן בהקשר הזה?

בתי דיור מוגן מציעים יתרונות משמעותיים בהיבטים שהזכרנו, משום שהם יוצרים סביבה תומכת

שמספקת מענה לכל צורכי הדיירים במקום אחד. החל מגישה למבחר חוגים ופעילויות שמותאמים לאוכלוסייה המבוגרת, ועד להזדמנות להרחיב באופן משמעותי את מעגל החברים הקרובים. ולכן דיירי בתי דיור מוגן שרוצים ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה החדשה מבלי לפגוע באיכות החיים מחוץ למסך, יכולים לשלב בהצלחה בין השניים תחת קורת גג אחת.