התנהלות יומיומית ללא פעילות גופנית נמרצת גורמת לגוף נזקים קשים ולעתים אף בלתי הפיכים. האם באמת זה מה שאנו מאחלים למכונה האנושית המופלאה שניתנה לנו במתנה לכל חיינו? שואלת ומשיבה יעל הורוביץ פיזיותרפיסטית ראשית של “בית בלב”, במאמר שלפניכם. ואיך מתרגמת ריקי אהרוני, מנהלת המרפאה ב”בית בלב” ירושלים, מילים לעשייה ולהליכה.

מגרשי המשחקים והגינות הציבוריות, היכן שמצויות נדנדות, מגלשות וקרוסלות, מלאים בילדים תאבי משחק ופעילות, אפילו בימים אלה, כשבכל בית יש טלוויזיה, מחשב ומכשירי סמארטפון. השאיפה לזוז, לנוע, לקפוץ ולהפעיל את הגוף במהירות, היא טבעית ומובנית בתוך היצור החי. הירידה בפעילות גופנית, המאפיינת את החיים המודרניים ואת העלייה בגיל, גובה מחיר יקר, ואפילו יקר מאוד מהיכולות שלנו ליהנות משפע החוויות הסובבות אותנו בחיינו.

התנהלות יומיומית ללא פעילות גופנית נמרצת גורמת לגוף נזקים קשים ולעתים אף בלתי הפיכים. האם באמת זה מה שאנו מאחלים למכונה האנושית המופלאה שניתנה לנו במתנה לכל חיינו? האם הגוף שלנו “מעניש” אותנו על אי-עשייה, כמו על עשייה ארגון הבריאות העולמי הכריז על חוסר בפעילות גופנית כאיום המרכזי על הבריאות העולמית.

במאמר שפורסם בארה”ב כבר לפני 20 שנה, דווח, שחוסר בפעילות גופנית מזיק לגוף בדומה לעישון. יתרה מזאת, הנזקים מחוסר הפעילות הגופנית שכיחים יותר מנזקי העישון, כיוון שהאוכלוסייה, שאינה פעילה גופנית, כפולה מבחינה מספרית מהאוכלוסייה המעשנת. מאז פרסום המאמר פורסמו עוד אלפי מאמרים על מחקרים שבוצעו ברחבי העולם ובדקו את התחלואה בקרב אנשים המבצעים פעילות גופנית לעומת אנשים שלא עוסקים בפעילות גופנית.

המסקנה של כל המחקרים, ללא יוצא מהכלל היא, שפעילות גופנית משפרת את תפקוד כל המערכות בגוף וחוסר פעילות גורם למחלות ולנזקים לכל המערכות. חוסר בפעילות גופנית גורם למחלות, כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, רמה גבוהה של שומנים בדם, התקפי לב, אירועים מוחיים, אוסטיאופורוזיס, עצירות, בעיות מעיים ואפילו סרטן. כמו כן, חוסר בפעילות גופנית גורם לחרדה, לדיכאון ואפילו מעלה את הסיכון לחלות באלצהיימר. לאור רשימת “המתנות” שאנו זוכים בהן בזכות הפעילות הגופנית ומנגד רשימת ה”מכות”, שבהן אנו לוקים כאשר איננו עוסקים בפעילות גופנית, יש לבדוק איזה סוג של פעילות תביא אותנו לתוצאות המיוחלות ותמנע תחלואה.

כיוון שכל אחד מאתנו נמצא בנקודת פתיחה שונה, יש צורך להיוועץ עם הרופא האישי לפני שמתחילים בפעילות, כדי לבדוק את המסוגלות של הגוף לביצוע מאמצים. בנוסף לכך, ייעוץ של פיזיותרפיסט או מאמן כושר מוסמך, עשוי לתרום להתאמת סוג הפעילות למסוגלות הגוף ולמניעת פציעות בעת ביצוע הפעילות. אולם, הדבר החשוב ביותר הוא ליהנות מהפעילות ולבצע אותה באופן הדרגתי.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מינימום של 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית, כלומר, פעילות המבוצעת לפחות ארבע פעמים בשבוע, במשך 40 דקות בכל פעם. הפעילות המומלצת ביותר היא זו הכוללת מאמצים אירוביים, עבודה על כוח, שרירים וסיבולת, תרגילי גמישות ותרגול לשיפור שיווי המשקל. הפעילות יכולה להתבצע בחדר כושר, בבריכה, על אופניים או בפינת כושר בפארק.

אנו ב”בית בלב” מעודדים ומחזקים את המבוגרים ושומרים על בריאותם, ביטחונם, וזמינות שירותים נחוצים.
לפרטים נוספים קראו את הכתבה על רשת דיור מוגן