המעבר הדרסטי ממסגרת עבודה, זוגיות, ומשפחה, לחיים ללא מסגרת חברתית מסודרת, עלול להיות בעייתי למי שלא מתכנן את הפרישה ואת שנות הזהב שלו בצורה נכונה

מחקרים שונים מראים קשר ישיר בין אינטראקציות חברתיות וקיומן של מסגרות חברתיות ובין מדד האושר האישי. נמצא שאנשים בעלי מסגרת חברתית ומשפחתית איתנה, נטו למצב רוח טוב יותר מאשר אנשים בודדים החסרים רשת חברתית ופעילות. באופן מפתיע, המחקרים ספקו תוצאות דומות בקרב מבוגרים בגיל השלישי, אך גם בקרב צעירים בשנות העשרים לחייהם. המשותף לשתי הקבוצות, הוא שהבדידות מפחיתה שביעות רצון מהחיים והיא בולטת כאשר המערכות החברתיות אינן מוצקות וברורות.
ישנה חשיבות גדולה לתכנון שנות הפנסיה עוד לפני שמפסיקים לעבוד. המעבר החד מעבודה אינטנסיבית למצב של חופש מוחלט עשוי להיות קשה לרבים, עבורם מקום העבודה היווה מסגרת חברתית ועיסוק עיקרי בחיים. בפני הפנסיונרים עומדת תקופת חיים ארוכה שכדאי להיערך אליה – אנשים יוצאים לפנסיה בגיל 67, ובהתחשב בכך שתוחלת החיים עלתה ונעה בין 78-82 שנה, עומדת בפני המבוגרים תקופה של 15 שנה לפחות של פעילות. ברפואה המקצועית מתייחסים כיום ל"גיל הרביעי". זהו בדרך כלל הגיל בו אנשים מתחילים לאבד את המסגרות המוכרות להם, ובעיקר מסגרות זוגיות וחברתיות.
הדבר המומלץ לעשות הוא תכנון חדש של החיים בגיל השלישי והיום האפשרויות הן אדירות ולא תמיד כרוכות בכסף. נושא הפנאי בפנסיה הוא מפותח מאוד וניתן למצוא חוגים רבים במיוחד לגיל השלישי, במתנ"סים וכמובן שגם בבתי אבות ובדיור מוגן. רבים פונים לעסוק בפיתוח תחביבים שונים כמו ציור, ריקוד או פיסול וזו הזדמנות מצויינת לעסוק בכישורים שלא הגיעו לידי מימוש בשנים קודמות.
לפעילות הפנאי יש ערך מוסף, שהרי מבוגרים עצמאיים יכולים וצריכים ליצור סביבם מעגלים חברתיים ופעילויות רבות לשעות הפנאי. הבעיה מתחילה ב"גיל הרביעי". זהו בדרך כלל הגיל בו אנשים קשישים יותר, מתחילים לאבד את המסגרות המוכרות להם, ובעיקר מסגרות זוגיות וחברתיות. כשנהיה קשה להתנייד ולהגיע ממקום למקום. פתאום אין אנרגיה לקום ולצאת מהבית וקשישים רבים מעבירים את זמנם בין ארבעה קירות ובבדידות רבה. מצב כזה אינו בריא לא לבריאות הגופנית ולא לבריאות הנפשית.
הפתרון של דיור מוגן מאפשר לאוכלוסיה המבוגרת ליהנות מפעילות חברתית ותרבותית תחת קורת גג אחת. בסקרים שנערכו בקרב בני גיל הזהב, נמצא כי אחת הסיבות העיקריות למעבר לדיור מוגן הוא הצורך בביטחון והפחד מפני הבדידות ומפני הריחוק מהחברים ומהמשפחה. יש מקרים רבים בהם חברים קרובים ממלאים חלל של משפחה שהתרחקה, או זוגיות שאינה עוד. מה שמניע ומשמר אנשים בגיל הזה הוא החיוניות ולכן חשוב תמיד לשמור על העקרון הזה ולהגיע לגיל הזה עם אג'נדה ברורה לגבי הדרכים לעשות זאת.

הכותבת הינה גרונטולוגית, דר' ורדה גרין , מומחית בחקר הזיקנה