דמנציה היא קבוצת מחלות המביאה לפגיעה קשה בתפקוד ובזיכרון בגיל הזהב * ריפוי בעיסוק עשוי להקל על התפקוד ולעודד עצמאות והמשך חיים בקהילה

החודש חל יום האלצהיימר הבינלאומי, ופורסמו נתונים מהם עולה כי בשל העלייה בתוחלת החיים, צפוי מספר חולי האלצהיימר לעלות במאות אחוזים עד 2050. אלצהיימר הינה מחלה אחת מבין מחלות הדמנציה הרבות הגורמות לירידה תפקודית, פגיעה באיכות החיים ונטל כלכלי. דמנציה היא שם כללי למגוון מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית, מחלות בהן נפגעות באופן הדרגתי יכולות שכליות כגון: זיכרון, שפה, ערנות ויכולת לפתור בעיות יום-יומיות פשוטות. לעיתים, יסבלו החולים גם מהזיות, נדודי שינה ואגרסיות כלפי הסובבים אותם.

מרפאים בעיסוק מסייעים לאדם לחיות חיים עצמאיים, מלאים ומספקים. בעבודה טיפולית מול אנשים מבוגרים, מתווים מרפאים בעיסוק את שביל הזהב למיצוי היכולות, כאשר האדם לוקה בירידה תפקודית מסיבות שונות, כגון אירוע מוחי, דמנציה וליקויים אורטופדיים הפוגעים בתפקוד. מרפאים בעיסוק יסייעו לאדם המבוגר להתגבר על מכשולים בסביבה וחזרה לתפקוד במסגרת הבית. זאת, באמצעות לימוד מיומנויות יום יומיות, כגון: לבוש ורחצה, אכילה והכנת ארוחה, טיפוח עצמי ומציאת פעילות לשעות הפנאי.

במסגרת זו, יסייעו מרפאים בעיסוק בהתאמת הבית לצרכיו של האדם (לפני השחרור מתהליך שיקום אקוטי, במסגרת היחידות להמשך טיפול בית בקהילה). הסיוע ייעשה תוך התייחסות לגורמי בטיחות (מניעת נפילות, בטיחות במטבח), מרחב הכניסה לבית ולחדרים, כולל ארגון הרהיטים, כך שיאפשרו ניידות בתוך הבית, בהתאם ליכולות ואמצעי הניידות, כולל התאמת מאחזים ליד השירותים ובמתקן הרחצה, למניעת נפילות. בנוסף, תיעשה התאמת אביזרים שיקלו על הרחצה (התאמת מקל עם ספוג רחצה בקצה), הלבוש (שימוש ביד עזר, גורב גרביים, כף נעליים ארוכה ומכפתר כפתורים) ואכילה (שימוש בצלחות וכלי אוכל מותאמים אישית). כל זאת, בנוסף להתאמת אמצעים טכנולוגיים המאפשרים נגישות למחשבים וטאבלטים.

ניתן לחלק את רמת ההשתתפות לחמש רמות. בכל רמה, משתנה מידת העצמאות, ומרפאים בעיסוק ידריכו את בני המשפחה והמטפל העיקרי לאפשר לאדם המבוגר למצות את היכולות שלו בכל רמת תפקוד. חשוב להדגיש את החשיבות של הסתכלות על העוצמה והיכולות, במקום ההסתכלות על מידת התלות בזולת.

ניתן לחלק את רמת ההשתתפות לחמש רמות:

  1. פעילויות מתוכננות ומבוקרות (מגיב לגירויים מופשטים).
  2. פעולות חקירה יזומה (מגיב לגירויים המעוררים חקירה).
  3. פעולות מכוונות למטרה (מגיב לתקשורת מילולית וחזותית בת מספר שלבים, מלוות בדרבון מילולי או הדגמה).
  4. פעולות ידניות (מגיב לגירויים פיזיים חיצוניים ומגיב לגירוי תחושתי, או גירוי בן שלב אחד).
  5. פעולות תנוחתיות (תגובות רפלקסיביות לכאב או מגע במסגרת הגוף).

כאן נתייחס לשלב הפעולות המתוכננות והמבוקרות, מכיוון שהאדם בשלב זה מודע ליכולות ולעוצמות, ובמידה ויסבול ממגבלה רפואית, מוטורית או תפקודית, יידע לפנות לגורמים המוסמכים, כגון: הרופא בקופת חולים שלו, אשר יפנה אותו לטיפול המתאים ובמידת הצורך ליחידה להמשך טיפול בקהילה, ליד שרה, עזר לציון ומילב”ת.

ככל שרמת התפקוד יורדת, האדם יזדקק להכוונה והערכה גריאטרית מקפת על-ידי צוות מנוסה, הכולל רופא גריאטרי, אחות מוסמכת, עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק, אשר יעריכו ויספקו לאדם ובני משפחתו הנחיות מדוייקות לשיפור ושימור יכולות תפקודיות מותאמות. זאת, מכיוון שירידה תפקודית יכולה לנבוע ממגוון של סיבות אשר חלקן רפואיות, נוירולוגיות, מצב רוח ירוד וכאב.

הנחיות לדוגמה לעידוד עצמאות בלבוש
בכל שלב, ידריך המרפא בעיסוק את בני המשפחה והמטפל העיקרי, בנוגע לטיפול למשך היום.

פעולות חקירה יזומה

  • מרפא בעיסוק יעודד וידריך את האדם המבוגר לתכנן מה הוא רוצה ללבוש בהתאם לעונה ולאירוע אליו הוא יוצא.
  • מרפא בעיסוק יעודד את האדם לבדוק במראה שהלבוש אמנם תואם והולם.

פעולות מכוונות

  • מרפא בעיסוק יעודד וידריך את האדם המבוגר לבדוק את הכיוון של החולצה, על ידי מציאת התגית.
  • מרפא בעיסוק יעודד ויכוון את האדם המבוגר להתאים את הבגדים לעונה, ואת מידת התאמת הבגדים אחד לשני.
  • מרפא בעיסוק יעודד את המטופל להסתרק, להתאפר ולטפח את עצמו.
  • בשלב זה, תיתכן פניה של המשפחה לביטוח לאומי להערכת תלות, בה קובע הביטוח הלאומי את מידת העזרה לה זקוק האדם המבוגר.

פעולות ידניות

  • מרפא בעיסוק יעודד את האדם המבוגר לחוש את המרקם של הבגד, יתאר את הצבע, יאפשר לאדם המבוגר להריח את הבגד.
  • מרפא בעיסוק יפרק את המטלה לשלבים קטנים ביותר, כגון השחלת יד בשרוול, גריבת גרב תוך כדי שמירה שהאדם לא יתכופף וייפול.
  • מרפא בעיסוק ידריך את המטפל העיקרי להשתמש בביטויים מילוליים פשוטים, כדי להימנע מעומס קוגניטיבי.
  • בשלב זה, יש לצפות שביטוח לאומי יאפשר את מירב השעות המגיעות בחוק. ייתכן שבן משפחה יסייע למטפל, וסביר להניח שהמשפחה תאפשר כניסה של עובד זר.

פעולות תנוחתיות

  • מרפא בעיסוק ידריך את המטפל העיקרי לכבד את פרטיותו של האדם המבוגר.
  • מרפא בעיסוק ידריך את המטפל העיקרי להלביש את האדם המבוגר בעדינות, בשימוש בטון רך ונעים, תוך כדי תיאור מילולי של הפעולה המתבצעת, כגון “אני מלביש לך את החולצה”.
  • מרפא בעיסוק ידריך את המטפל העיקרי לתת גירוי תחושתי באמצעות מגע עמוק, תוך כדי הפעולה.
  • בסיום הפעולה, ידריך המרפא בעיסוק את המטפל העיקרי להניח את האדם המבוגר בכיסא ולא למהר לשנות מיקום או תנוחה מהירה מדי. זאת, במטרה לאפשר הסתגלות למצבים משתנים.
  • ייתכן שבשלב זה המשפחה תשקול סידור מוסדי.

לסיכום, למרות שהטיפול המקובל היום בדמנציה הינו טיפול תרופתי, המתיימר לעכב את תהליך ההתקדמות של המחלה, עדיין לא נמצאה תרופה המרפאת את המחלה. בשלבים מסוימים של המחלה, נעזרים בני משפחה במטפלים מטעם חוק סיעוד ומטפלים זרים, כדי לסייע לאדם המבוגר להתמודד עם פעולות היום יום. במקרים מסויימים, אין המשפחה מסוגלת להתמודד ונעזרת בשורותיו של סידור מוסדי.

מרפאים בעיסוק יכולים לסייע לאדם המבוגר ולמשפחתו בכל שלב של המחלה להתמודד ולהתאים פעילות תפקודית ופעילות פנאי מותאמים. כל זאת, באמצעות הכלים הייחודים של המקצוע במציאת השילוב בין מרכיבי האדם, העיסוק שלו והסביבה בה הוא חי.

הכותב הוא מנהל הריפוי בעיסוק בבית החולים השיקומי “בית בלב” בבת ים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות